מגמת תקשורת המונים

​

תפיסה רעיונית של התכנית

תקשורת היא אחת מהזירות החברתיות והתרבותיות המרכזיות. לימודי התקשורת מהווים הזדמנות חשובה לבירור האופן שבו מועברים בתקשורת ערכים כגון שפה, תרבות ישראלית; סובלנות, פלורליזם וקבלת האחר; מוסר; אחריות, ערבות חברתית ואזרחית; דמוקרטיה ועקרונותיה; ערכים סביבתיים וחינוך לבריאות.לימודי התקשורת מהווים הזדמנות חשובה לחינוך לערכים אלה, ומנגד לחנך לצריכה ביקורתית של תקשורת שלעיתים מציגה ערכים הסותרים את אלה שנמנו לעיל.

מטרות התכנית

טיפוח מודעות לאתיקה באמצעי –התקשורת. פיתוח חשיבה ביקורתית על השיח התקשורתי. פיתוח חשיבה יצירתית ויכולת ביטוי אישית. פיתוח זהות אישית וקבוצתית על בסיס הזדהות, שיפוט וביקורת של טקסטים תקשורתיים

לטפח לומדים בעלי מודעות ,הרואים חשיבות בחופש ביטוי, עצמאות מחשבתית, פלורליזם, זכויות אדם וסובלנות למגוון דעות.

התלמידים יכירו את מושגי היסוד של שפת התקשורת וישתמשו בהם לתיאור, ניתוח, דיון פירוש וביקורת של התקשורת. הם יזהו הטיות וחוסר שוויון בייצוגים של קבוצות חברתיות בתקשורת ויפתחו רגישות לעוול ולאי צדק בתקשורת. התלמידים יתנסו בתהליכי הפקה באמצעי התקשורת השונים תוך יישום הידע שרכשו במסגרת הלימוד העיונית, ויפתחו יכולת ביטוי אישית ויגלו מעורבות ורגישות חברתית. הללו יתבטאו ביצירת טקסטים בכלים ובאמצעי-תקשורת שונים. התלמידים יפתחו יכולת של עבודת צוות ושיתוף פעולה עם עמיתים לצורך יצירה עצמאית תקשורתית שלהם.

דרכי הוראה

- שימוש בתכניות ובטקסטים תקשורתיים מהטלוויזיה, רדיו, עיתונות, אינטרנט וכו' הרלוונטיים לתוכן הנלמד.

- מיומנויות של קריאה וניתוח של טקסטים תקשורתיים כגון פרסומת, תצלום, בלוג, דף פייסבוק, סרטון ביו טיוב וכיוב' תוך יישום ידע תיאורטי

- השוואה בין טקסטים וסוגי שיח המופיעים באמצעי תקשורת שונים ובפורמטים שונים

- שימוש באקטואליה והפיכתה לרלוונטית לחיי התלמידים

- הקניית מיומנויות של דיון וביקורת אודות התקשורת

- למידה בדרך החקר מעודדת הרחבת תחומי דעת, עצמאות בחיפוש מידע וחיבור לתוצר כתוב או חזותי, מעודדת יצירתיות מספקת חווית הנאה והצלחה ובעיקר תורמת ללמידה משמעותית ועמוקה הן של תכנים והן של מיומנויות.

ההתנסות בהפקה המעשית תעשה תוך זיקה, האחדה ללימודים העיוניים.

לסיכום

נהוג לכנותם את הילדים ובני נוער שנולדו לתוך העידן הדיגיטאלי בשם "ילדים דיגיטליים" זאת בהבדל מן ההורים והמורים שלהם שהם "מהגרים דיגיטליים". הגדרות אלה מציינות את הדומיננטיות של טכנולוגיות התקשורת במיוחד בקרב קבוצת הצעירים המהווים סוכנים מרכזיים באימוץ טכנולוגיות חדשניות ובפיתוח שפה ותת תרבות הייחודית לאמצעים אלה. מצב זה מוליד אתגרים חדשים בתחום האוריינות התקשורתית. התרבות הפופולארית ותקשורת ההמונים הפכו למושאי מחקר חשובים , נהוג לייחס לאמצעי התקשורת החדשים פוטנציאל ותקוות רבות כגון הגברת השיח הדמוקרטי וההשתתפות הפוליטית-האזרחית .אמצעי תקשורת אלה נתפסים כמי שפותחים פתח לערעור מתמיד על מעמדם של שומרי הסף באמצעי התקשורת המסורתיים ולהפיכת האזרחים ,ובכלל זה בני הנוער, לסוכנים חברתיים אקטיביים ומעורבים.יתרה מכך, תקשורת מסוג זה,כגון רשתות חברתיות,פייסבוק,אינסטגרם, בלוגים, ולוגים, יו-טיוב,המבוססים על תכני המשתתפים ושיתוף במידע, יוצרים אפשרויות חדשות לביטוי אישי חדשני  ואלטרנטיבי.

רכזת המגמה - חן חנן מארי

​